בסד
איך הגעתי מהודו להודיה
ילדות נעימה במושב שילת .
אימא שלי הגיעה מקיבוץ של השומר הצעיר, לא היה לה כל קשר ליהדות ורק מי שמבין קצת ביהודים יתפלא לשמוע שאפילו מזוזה לא הייתה להם בבית.
אבי לעומת זאת, גדל בבני ברק, בבית מסורתי, שם הוא למד מעט מהמסורת היהודית האותנטית.
על שולחן שבת שרנו שירי שבת שהוא לימד אותנו.
ברור שאחר-כך כל אחד הלך לענייניו, מי נסע למסיבה, מי לחברים.
מגיל צעיר למדי היו לי מחשבות:
איך זה יכול להיות שיש אנשים טובים ורע להם ויש רשעים שחיים חיים טובים.
איך העולם הזה מנוהל? שאלתי לא אחת, הרי לא יכול להיות שהכול מתנהל כך סתם במקריות.
בגרתי .לחיל הנחל התגיסתי ונעשיתי אחראית על ענף משק הילדים.
העבודה בענף זה כללה טיפול בחיות שנועדו לעזור לילדים כריפוי בעיסוק.
בתור מושבניקית ילדת טבע, אהבתי מאוד את העבודה הזאת, זו הייתה התגשמות של חלום ילדות.
מבחינה גשמית לא חסר לי דבר, הייתה לי עבודה מצוינת וחֶברה טובה ובכל זאת, מאיזושהי סיבה,
הסתובבתי כל הזמן עם תחושת ריקנות
מה התכלית של החיים? שאלתי את עצמי שוב ושוב
בשביל מה אני חיה?
סתם באתי לעולם הזה בלי מטרה?
כל כך קיוויתי שיום אחד אתעורר מחלום ואגלה שעד היום לא חייתי והנה עכשיו אני חיה ולחיי יש
תכלית ברורה וידועה מראש.
הסיפור שלי מגיע לגיל עשרים, הגיל בו החלטתי שאני רוצה להכיר דרכים אחרות לחיים, רציתי למצוא דרך שאוכל לחיות בה בשקט, בלי התהיות והשאלות האינסופיות שלי.
שוב תוכלו להנהן בראשכם ולומר "נסעה להודו...אז מה?..."
ובכן, לכל יהודי סיפור מופלא ואת שלי הייתי רוצה לספר לכן.
לטיול הראשון יצאתי עם חברה טובה.
טיילנו יחד כמה חדשים בהודו עד שהגעתי למקום בו הרגשתי שיש מה לבדוק.
אולי כאן אמצא את הדרך שלי בחיים?
אני הכרתי כתות הודיות שונות ומשונות.
שרתי שירים עם שמות האלילים ההודים לצד שירי קודש יהודיים. כששרתי שירים הודיים אלו הרגשתי את כוחות הטומאה אותם חילק כמתנות אברהם אבינו לבני הפילגשים שלו כששלחם מביתו
כל אותה התקופה בה חיפשתי משמעות לחיי הבנתי כי ניתן לי חופש בחירה, אז מה אם נולדתי יהודייה, הבחירה חופשית. חייתי תקופה עם גישה זו עד שהתבלבלתי רק מהרעיון...
תארו לכן שאתן יכולות להזיז את הצוואר 360 מעלות,
תארו לכן כי הכל אפשרי... איזו סחרחורת זה עשה לי.
לאחר כחודשיים החופש הזה הרגיש לי יותר ככלא מאשר כחופש.
הייתי נטולת הגדרה.
ההגדרה שומרת עלינו כמו גדר מהרבה דברים לא טובים הנמצאים בחוץ ואינם שייכים לנו.
חיפשתי כי הרגשתי שיש לי תפקיד בעולם אבל לא הצלחתי למצוא אותו, רק הבנתי שמהמקום הזה לא תצמח לי הישועה .
זה לא מה שבאמת חיפשתי .
אני חוזרת לארץ, מתמקמת בבית הורי ומוצאת עבודה כשהמטרה היא לחסוך כסף לטיול הבא
באחד הימים הגעתי לשיעור תורה שנועד לאנשים הרחוקים מתורה ומצוות והרב כונה: הבבה היהודי.
הוא דיבר על מבוא לקבלה וסיפר סיפורי מעשיות.
הכרתי קבוצה שמחפשת, כמוני והתחברתי אל אותו בבה יהודי
והנה הודיע הבבה שהוא נוסע להודו, ברור היה לנו שאנחנו נוסעים אחריו.
בפעם ההיא בה הוא טס להודו, זכיתי אני להסיע אותו אל שדה התעופה וכאמור...טסתי אחריו.
כך מצאתי את עצמי בהודו בפעם השנייה.
כשהגעתי לנקודת המפגש בהודו ראיתי כי אף אחד מהקבוצה לא הגיע...חוץ ממני.
חשבתי לעצמי שאם אני כבר בהודו אולי כדאי שאחקור שוב אחר הרוחניות ההודית.
נסעתי הרחק מנקודת המפגש והגעתי למקום קדוש להודים.
שם הכרתי כת הודית מסוימת .המנהיג הרוחני שלהם מזמן נפטר אך הוא השאיר אחריו המון ספרים ושעורים מתורגמים גם לעברית.
דבר אחד בספרים מאוד קסם לי : "בואו אלי מכל העמים מכל הדתות ואני אתן לכם דרך חדשה וחיים חדשים" כך הוא כתב
והרעיון הזה המאחד את כל העמים מאוד קסם לי.
Peace…love…
אני כבר מכירה את הדיבורים האלה אך הם נגעו בי בדרך החיפוש הבלתי נגמר שלי.
הייתי צמאה כבר למצוא את האמת.
אז החלטתי שאני הולכת על זה עד הסוף!!!
הלכתי אל אותה כת והכרזתי על כוונותיי לשנות את אורח חיי ולהיות חלק מהם, בשמחה הם ערכו לי טקס מיוחד על מנת שאוכל להיכנס באופן רשמי אל הכת.
לבשתי את הבגדים שלהם.
וחשבתי שמצאתי את האמת.
הייתי שם כחדשיים מתך ציפיה להרגיש שתמו חיפושי והנה מצאתי את האמת ומשזה לא קרה המשכתי הלאה חזרתי ללבוש הרגיל שלי {החסכוני בבדים} והמשכתי הלאה בליווי ספריה של הכת.
נגמרה לי הויזה חזרתי לארץ.
הייתי בדרך לים המלח ועצרתי בנבי סמואל להביט על ירושלים והנה אני עומדת מול המדרגות עליהם מטפסים כדי לראות את הנוף התכוננתי לעלות עליהן כמו תמיד ואז במקום לעלות מצאתי את עצמי יורדת במדרגות אחרות שהובילו אותי למקום אליו עוד לא הגעתי אף פעם בחיי.
ידעתי שהמקום קדוש למוסלמים. מה שלא ידעתי הוא שיש כאן קבר של צדיק יהודי.
אני נכנסת אל הציון ומעזרת גברים מתחיל יהודי אחד לשיר ואליו מצטרפים כולם..."וטהר ליבנו".
זו הייתה אחת החוויות הרוחניות הכי חזקות שחוויתי.
התאהבתי במקום הזה ממבט ראשון.
מאז נמשכתי לשם כמו מגנט. הגעתי שוב ושוב.
לא התפללתי,רק אהבתי לשבת שם, אהבתי את האווירה.
באחד הימים בהם הייתי בקבר שמואל הנביא
לקחתי בידי ספר סגולות ותפילות והתפללתי את התפילה הראשונה בחיי, תפילה לזיווג.
זו הייתה תפילה מעומק הלב .
לראשונה בחיי הרגשתי שיש מי שמקשיב לי.
הרגשתי שהחלל הזה שתמיד היה ריק...מתחיל להתמלא.
לא הבנתי את זה כל חיי אבל...
"רק אליך אלוקי קורא אני בלי קול
רק אותך תמיד ביקשתי רק אותך מכל..."
המשכתי להגיע לקבר שמואל הנביא ולהתפלל.
אך לא קיימתי מצוות מעשיות.
יום אחד בעודי קוראת בספר של הכת ההודית, מצאתי דבר שונה ממה שתמיד קראתי, כתוב היה: "בואו אלי מכל העמים מכל הדתות כולם חוץ מהיהודים אתם תעבדו את השם בדרך שלכם. אין לכם מה לחפש אצלי."
הייתי בהלם! איך לא ראיתי את זה כל הזמן?
הבנתי שאפילו אותו הודי יודע את האמת.
שמתן לב למילה: אמת.
האות הראשונה א'-היא הראשונה מבין אותיות הא' ב'
מ'- היא האות האמצעית
ו-ת' היא האות האחרונה, כלומר האמת כוללת בתוכה את כל האותיות.
האמת היא רצופה מההתחלה ועד הסוף.
ואילו המילה שקר כוללת בתוכה רק חלק מהאותיות .לכן הוא כל כך מבלבל השקר כי הרי הוא כולל בתוכו חלק מהאמת לכן לפעמים הוא נראה לנו אמיתי אך זוהי רק אחיזת עיניים.
לאחר כשבועיים נסעתי אל שדה התעופה על מנת להחזיר הביתה את אותה חברה איתה טסתי להודו בפעם הראשונה, אני עומדת וממתינה ליוצאים ואת מי אני רואה יוצא לקראתי?
את הבבא היהודי!
אני נגשת לדבר איתו ומיד הוא אומר לי:
"אני לא מדבר יותר עם נשים .אם תקבלי על עצמך את כל מה שכתוב בשיר אשת חיל ותקבלי על עצמך לשמור מצוות קלה כבחמורה ותחתני איתי אז אדבר איתך".
הייתי בהלם "כלה חמורה" למה הוא מתכוון, שאני חמורה ? והשיר אשת חיל ,על מה מדובר פה בכלל?
לא נראה לי! לא צריך שלא ידבר איתי.
עברו כמה ימים והשם הכניס לי מחשבה לראש
רק לפני כשבועיים התפללתי בשמואל הנביא על זיווג...
אולי על חתן כזה התפללתי?
שחזרתי את התפילה ונזכרתי שעל אותם מושגים התפללתי . הרי הרגשתי שהתפילה הזו נענתה וגם אלו הבאים לשמואל הנביא הם דתיים כמו מה שהוא ביקש ממני להיות.
ואולי זה מה שיהיה איתי בסוף, אולי אני אחזור בתשובה?
כל כך רציתי להקים בית אבל לא האמנתי שזה מה שהשם רוצה ממני, בסוף הוא ריחם עלי ונתן לי את האומץ והסכמתי להיפגש.
ראש השנה הגיע ואהרון המשודך שלי נסע לקברות צדיקים וכשהוא חזר אימא שלו מתקשרת אליו ואומרת לו
"אהרון, אהרון, יש אלוקים! יש אלוקים!"
והוא בתגובה עונה: "אני יודע אימא אבל איך את יודעת?"
אימא של חתני המיועד סיפרה לו שהייתה סופה בהודו ורק בית אחד נהרס קליל...
הבית שלו.
הרגשנו שהייתה זו דרישת שלום מהקדוש ברוך הוא...
אל תחזרו להודו, מקומכם לא שם! הוא אמר לנו ואהרון הרגיש שהחתונה שלנו רצויה ושזו הדרך בה השם רוצה שנלך.
עברנו לגור בעיר הקסומה צפת.
הסתיים פרק משמעותי בחיי.
נגמר החיפוש.
אני במציאה...
אל תשלו את עצמכן שהיה לי קל
הרבה נשים אומרות לי כמה קשה להן להשתנות בחיצוניות.
לשנות את הבגדים זה החלק הקל של התשובה שלי כי זה כי בחיצוניות עשיתי כבר דברים מוזרים הרבה יותר.
החלק היותר קשה היה לשנות את הפנימיות.
לתקן את המידות.
מה שעזר, עוזר ויעזור לי תמיד היא רק התפילה הפשוטה.
הדיבור עם השם כמו שמשוחחים עם חבר טוב.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה נפלאה, פה .
לפה יש כוח דיבור .
יכולת זו אם ניישם לתפילה נזכה לישועות גדולות.
ובאמת אפשר לראות בחוש כיצד אין לנו על מי לסמוך...אלא על אבינו שבשמיים!
דמיינו לכן חבל בינינו לבין בורא עולם .כל קשר שנעשה בו יקרב אותנו אליו. כי החבל נעשה קצר יותר..
הקשר עם בורא עולם כל כך מיוחד .כל כך שונה מקשר עם בני אדם .
הנייד שלו תמיד זמין, הוא תמיד מקשיב,
הוא בוחן כליות ולב, תמיד מבין נכון למה התכוונתי.
אבא...
אבא אהוב שלי...חזרתי אלייך.
מסע ארוך עברתי ואתה חיכית כל הזמן הזה בסבלנות אין קץ
מציץ מן החרכים, שומר עלי, ממתין לי שאבדוק, שאבין לבד...
עד שהגעתי מהודו...
להודיה.
מאחלת לכן את כל הטוב שבעולם
שלכן באהבה
אמונה.
